אם תשאלו אותי איזה טיפוס אני, אני כנראה אענה לכם שאני טיפוס מופצן.  הטיפוס המופצן (נראה לי שאני צריכה לרשום על זה זכויות יוצרים..) הוא

בעקבות הפוסט על המינימליזם (אפשר לקרוא כאן), החלטתי שאני לוקחת על עצמי להצטמצם. קודם כל, הצטמצמות מבחינת כמות החפצים שבבית ובשלב השני, שינוי גישה בנוגע

אני אוהבת סדר. סדר בבית, סדר בארון, סדר בראש. סדר בחוץ. רק חבל שעל הסדר שבחוץ אין לי שליטה. טוב, עם יד על הלב, יש

מצאתי תוכנית מדהימה בנטפליקס. קוראים לה “The world’s most extraordinary homes” (כל התמונות בפוסט לקוחות מהתוכנית). כן, שם מפוצץ, אבל הם מספקים את הסחורה. לבתים

לכבוד השנה החדשה, אני רוצה לדבר אתכם היום על זחל. יותר נכון, על הזחל שבנו. ואם לדייק עוד יותר, אז על הזחל / פקעת /

משהו קורה לי במעבר מהעיר אל הטבע.  שינוי עדין באנרגיה, בתחושה, בקולות, בצבעים, במגע.  אני שמה לב לקולות שלא שמעתי קודם. לרוח המנשבת בין העצים.