מצאתי תוכנית מדהימה בנטפליקס. קוראים לה “The world’s most extraordinary homes” (כל התמונות בפוסט לקוחות מהתוכנית). כן, שם מפוצץ, אבל הם מספקים את הסחורה. לבתים שהם מראים יש באמת אפקט מדהימות.

אבל מדהים לא פחות, לפחות בעיניי, זה לראות את הגישה שמלווה את מתכנני הבתים האלה. 

נניח שאדם קונה חלקת אדמה ורוצה לבנות עליה מבנה. הוא הולך לאדריכל ומבקש ממנו שיבנה לו מבנה בשטח. רוב הסיכויים שהאדריכל יסתכל על התוכניות ויחשוב על דרך למקסם ככל האפשר את שטח הבית על השטח. אולי גם יחשוב על רעיון מיוחד או צורה מיוחדת למבנה שיבליטו וייחדו אותו משאר האדריכלים. אבל אפשר לבוא מנקודת מבט  אחרת, רחבה יותר. 

לפי מגיש התוכנית (אדריכל בעצמו), בשנים האחרונות אפשר לראות שינוי בגישת התכנון האדריכלית. המתכננים כבר לא מסתכלים רק על הלקוח ועל הצרכים והרצונות שלו. הם לוקחים בחשבון גם את הסביבה הטבעית שבה אמור להיות ממוקם המבנה. הם בוחנים את הנוף ואת אור היום ובוחרים בתכנון שמדגיש את הטבע ולא משתלט עליו, שמתאים את עצמו לסביבה ולא פוגע בה, שהופך להיות חלק מהטבע במקום להילחם בו עד להכנעה. 

תוכנית שנוצרה תוך התחשבות בעצים שהיו נטועים על החלקה, כך שצורת הבית היא תולדה של המרווחים בין העצים.

אנשים שיצא להם לראות עבודות שלי, עשויים לתאר אותן כמינימליסטיות או נקיות (נקי = מילה מפונפנת לתיאור עיצוב שאין בו עומס של פריטים). זה נכון, אבל זה רק חלק אחד ממי שאני, ממה שאני עושה. זה החלק שרואים. מתחתיו ולפניו, יש את החלק העיקרי של העבודה, החלק שבלעדיו אין את השורה התחתונה. זה חלק החשיבה.

והחשיבה היא לא רק על הלקוח והרצונות שלו (כן, אני מבינה שורוד זרחני זה הצבע שאתה הכי אוהב בעולם. אבל זה קצת פחות מתאים כשהעסק שלך מתמקד במצבות…), אלא חשיבה רחבה יותר של האקוסיסטם של המותג. הסביבה שבה הוא אמור “לחיות”, הערכים של המותג, ההיסטוריה שלו, החזון של הלקוח לגביו, קהל היעד שלו ועוד הרבה אלמנטים נוספים שיש לקחת בחשבון. 

התפקיד של המעצב הוא כפול. הוא גם קבלן ביצוע של הלקוח והמוציא לפועל של החלומות שלו, אבל הוא גם מתווך בין אותם חלומות למציאות. כי לפעמים אין קורלציה בין מה שהלקוח רואה בדמיון שלו לבין הצרכים האמיתיים של המותג והמעצב חייב לגרום ללקוח להבין מה האפשרויות הנכונות הקיימות. כמו מתווך שפוגש לקוח שרוצה בית פרטי עם בריכת שחייה וגינה גדולה כשהתקציב שלו צנוע והוא רוצה לגור באמצע תל אביב. איך נאמר, לא ריאלי…

וככה זה נראה במציאות

עבודת עיצוב טובה היא לא בהרכח העבודה הכי יפה (ובכלל, מה זה “יפה”? הרי הכל בעיניי המתבונן). עבודת עיצוב טובה היא עבודה שמעידה על דיוק, נכונות והתאמה למותג שעבורו מעצבים. כשאתם רואים למשל, לוגו של מותג ואתם מבינים תוך שנייה על מה המותג מדבר, מה הערכים שלו, מה האווירה שהוא מנסה להעביר לכם. כשיש התאמה חזקה בין המיתוג למותג ולערכים שלו, משם מגיע היופי. זה היופי שנובע מתחושה שמשהו נכון. זה הרי בעצם מה שאנחנו מחפשים בחיים, את התחושה הזו של סדר ובהירות. ה”נכון” הזה מתיישב לנו בראש בצורה שנעימה לנו ואנחנו מפרשים את זה כיפה.

קירות הבית עוטפים את העצים שמסביב

כשיוצא לי לצאת מהעיר לטבע, אני אוהבת להסתובב, להריח, לגעת, לשמוע ולטעום. אני מפעילה את כל החושים שלי ומקבלת בחזרה אותות. מסרים שמעבירים לי מידע. בצורה די דומה, גם כשאני יושבת על פרויקט חדש אני מפעילה את כל החושים. אני חוקרת על המותג, על העולם בו הוא פועל, איך הוא נראה כיום (אם קיים מיתוג קיים) ואיך נראים מותגים אחרים בתחומו. אני משתדלת להכיר את המותג ברמה פיסית, לטעום, להריח ולגעת בו אם מדובר במוצר, להיות בו, אם מדובר במקום. אני יושבת עם הלקוח ומקשיבה לו, למה שהוא אומר, למה שהוא לא אומר, למה שהוא מספר על העבר ולחלומות ולתקוות שלו בנוגע לעתיד. 

כל אחד מהמסרים הללו הוא קצה חוט שאני מחברת ושוזרת לבגד אחד שלם. וכשהבגד מתאים ללובש אותו, אין צורך בעיטורים לא נחוצים, בעומס או גירויים ויזואליים מוגזמים. כשהבגד תפור בדיוק למידותיו של הלובש אותו, הוא פשוט. והפשוט הזה, פשוט עובד.

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על שיטת העבודה שלי וגם אשמח אם תספרו לי על שיטת העבודה שלכם! 

רוצים לשתף?